דלקת אוזניים

האוזן התיכונה

האוזן היא איבר מורכב, ומבחינים בה בשלושה חלקים: האוזן החיצונית, התיכונה והפנימית. האוזן החיצונית היא החלק שיש אליו גישה קלה מבחוץ, כלומר האפרכסת, התעלה המוליכה לעור התוף והשכבה החיצונית של עור התוף.

פגישת ייעוץ חינם לחץ כאןŸ
02-6506977

האוזן התיכונה כוללת את עור התוף, את החלל שבינו לעצם הגולגולת, את שלוש עצמות השמע הזעירות ואת חצוצרת השמע (תעלת אוסטכיוס) המחוברת ללוע. באוזן בריאה הנוזלים המופרשים בחצוצרת השמע מנוקזים ללוע. האוזן הפנימית היא שבלול האוזן, הדומה בצורתו לשבלול, ובו איבר השמיעה ואיבר החישה של שיווי המשקל.

דלקת אוזניים

ב"דלקת האוזן" מתכוונים בדרך כלל דלקת באוזן התיכונה. דלקת כזאת שכיחה בילדים בעיקר עד גיל שש, והיא יכולה להיות אחת מהשתיים: בסוג הראשון הנוזלים מצטברים בחצוצרה בגלל זיהום וירלי או אלרגיה ונוצר זיהום. הטיפול המקובל ברפואה המערבית הוא בתרופות נגד גודש, ואם הלחץ מסַכֵּן את עור התוף – מנקזים את הנוזלים באמצעות צינורית המוחדרת דרך עור התוף. הסוג השני הוא תוצאה של זיהום חיידקי, הקשור בדרך כלל בזיהום בדרכי הנשימה. הטיפול השכיח הוא באנטיביוטיקה מסוג מוקסיפן.

בארצות המערב דלקות אוזניים נמנות עם מחלות הילדות הנפוצות ביותר. ברוב המקרים הן מופיעות לראשונה בזמן הופעת השיניים הראשונות, שהוא גם הזמן שבו מתחילים לתת לפעוט מזון מוצק. לא מפתיע אפוא שחלק חשוב בטיפול של הרפואה הסינית כרוך בשימוש בצמחי מרפא ובשינוי בדיאטה, שכן הקשר בין השינוי בהרגלי התזונה של הפעוט ובין הופעתן של דלקות האוזניים הראשונות אינו מקרי.

הפנייה לרפואה הסינית בתחום זה יכולה לשמש לנו מקרה מבחן להבנת יתרונותיו של הטיפול המשולב של רפואה מערבית ורפואה סינית: מובן שדלקת חריפה גורמת סבל רב ומסכנת את עור התוף ועלולה לגרום בהמשך לפגיעה בשמיעה. במצב כזה נעדיף לתת אנטיביוטיקה כדי לטפל טיפול חירום מיידי במשבר.

אבל מה אז? וגם: האם בכלל צריך להגיע למצב זה?

מתברר שבעוד שבארצות המערב דלקת האוזן אצל פעוטות וילדים היא, כאמור, אחת ממחלות הילדות השכיחות ביותר, בסין היא נדירה מאוד. וסביר מאוד שהסיבה אינה גנטית, אלא קשורה בהרגלי תזונה. ואכן, הטיפול בדיאטה ובצמחי מרפא אפקטיבי בכל האוכלוסיות ובכל הארצות, ולא רק בסין או בסינים.

מכאן יתרונות הטיפול המשולב: במקביל לטיפול באנטיביוטיקה ואחריו, אם רוצים למנוע הישנות של המחלה, ואם מבינים שדלקת האוזן היא חלק ממכלול של רגישויות של האף, האוזן, הגרון, ומערכת הנשימה, כדאי לטפל בגורמי העומק של הדלקת, ולא רק בדלקת עצמה, שהיא סימפטום של בעיה מערכתית עמוקה יותר.

הטיפול המסורתי ברפואה הסינית הוא בצמחי מרפא, שיש איתם ניסיון של מאות שנים רבות, בהתוויות מותאמות אישית ולפי עונות השנה. בצדו מומלצת דיאטה של מזון צלול ועדין, והימנעות מסוכר. טיפול הוליסטי כזה אפקטיבי במיוחד בילדים, ויש בו משום תרומה משמעותית להבראת המערכות הרבות שתפקודן הלקוי מופיע באופן דרמטי בדלקת האוזן. כשנותנים לילד טיפול כזה, הסיכוי להישנות דלקות האוזניים יורד במידה ניכרת מאוד.

פגישת ייעוץ חינם לחץ כאןŸ
02-6506977

הבעיות של הטיפול האנטיביוטי

בהערת שוליים נחזור על שלוש הבעיות האופייניות לשימוש באנטיביוטיקה (ראו גם במאמר על דלקת הגרון החיידקית). חשיבותו של העניין בהקשר הנוכחי היא שכמו במקרים רבים אפשר לשאול: אם האנטיביוטיקה עוזרת, למה צריך להתאמץ לטפל בצמחים ובדיאטה? והתשובה היא שהאנטיביוטיקה גם מזיקה, ולכן כדאי לפעול לחיזוק היכולת של הגוף להתמודד עם החיידקים כדי למנוע את הצורך בטיפולים אנטיביוטיים נוספים אחרי ההחלמה מהמשבר הנוכחי:

1. האנטיביוטיקה פוגעת לא רק בחיידק שאנו מגייסים אותה נגדו, אלא גם בחיידקים הטובים השוכנים במערכת העיכול. כדי להבין את חשיבותה של אוכלוסיית החיידקים הטובים הפעילים בצינור העיכול נציין שמספרם גדול בערך פי 10 ממספר תאי הגוף (!), ופעילותם חשובה עד כדי כך שיש המכנים אותם "האיבר שנשכח".

2. שימוש תכוף באנטיביוטיקה מחליש את המערכת החיסונית של הגוף. כדי שזו תהיה ערנית ויעילה עליה להיות פעילה, וכשהאנטיביוטיקה מבצעת במקומה את תפקודי ההחלמה, היא עלולה להיחלש במידה ניכרת.

3. חיידקים מפתחים בקלות יחסית עמידות לאנטיביוטיקה, ולכן שימוש תכוף או מיותר באנטיביוטיקה יכול לגרום להתפתחות חיידקים שעברו מוטציה, שמחסנת אותם מהאנטיביוטיקה שהם מכירים. במצב זה, במקרה הטוב צריך להשתמש באנטיביוטיקה רחבה יותר, בתקווה שזו תפגע בחיידק. מובן שלשימוש באנטיביוטיקה חזקה ורחבה יותר יש גם תופעות לוואי שליליות חזקות יותר, וחוזר חלילה.

 

מאת שמעון פאול פרידלנדר

שמעון פאול פרידלנדר מומחה רפואה סינית. פתח לימודים מתקדמים ברפואה הסינית למטפלים מנוסים. מעביר הרצאות וקורסים ברחבי הארץ והעולם בנושא דיקור בלייזר.