הגישה האמפתית לעבודה עם ילדים ומתבגרים

להבין את הילדים שלנו שמתקשים בלימודים ובהתנהגות,

שמתקשים לשלוט בהרגלי האכילה שלהם,

להבין את האופן בו הם מתנהלים בעולם.

האתגר הגדול ביותר שלנו, ההורים, הוא להבין את הילד מבפנים כלפי חוץ,

ולסלול את הדרך להבאת שינוי משמעותי בחייו.

 

הגישה האמפתית

מאפשרת פתיחות המאפשרת התבוננות שונה על הילד שלנו משנה את יכולת ההתמודדות שלנו יוצרת שיתוף והידברות. ההבנה היא תנאי בלעדי ליכולתנו לעזור לילדינו המתמודדים עם קשיי התנהגות, אכילה, אימפולסיביות ואחרים.

 

44351280_sאמת בסיסית אובייקטיבית, "מה שאנו רואים", היא הגורם המשפיע על תגובותינו אליו. כאשר אנו רואים ילד בצורה שונה, התגובה שלנו אליו מותאמת לשוני זה.

ילד הוא בבחינת תעלומה בעינינו, ואיננו יודעים איך להתייחס אליו. אם נבין אותו באורח שגוי, גם האינטראקציה שלנו איתו תהיה שגויה. אל לנו לפעול בצורה עיוורת, אנו מסתכנים בהסבת נזק.

מידת האפקטיביות של האינטראקציה שלנו איתו תלויה בהבנת הילד. עלינו לעבוד בגישה מבוססת תובנות ולהימנע מגישה מבוססת מיומנויות. אל לנו לשאול "מה אני צריך לעשות" , אלא "מה אני רואה" כדי לקדם את הבנת הילד בעולמו הוא.

 

קושי נוסף אתו אנו מתמודדים כהורים, הוא מספר רב של בעיות שיש לילדנו, ואנו אובדי עצות כשאיננו יודעים מאיפה מתחילים. התשובה לא נמצאת בהתנהגות ספציפית של הילד אלא במכלול.

לילדנו יש  פוטנציאל רב ובשלות, שאינם ממומשים. חלק מהסיבות לכך נובעות מהפגיעות של הילד והנטייה להסתגר, להיעצר ולהיאטם כדי לברוח מהתמודדות. דגמי ההתנהגות שלו באים לידי ביטוי בדרך של חוסר יצירת קשר עין, קושי להתחיל בפעילות, במעברים, ב"איסוף", מחשבות שליליות, הפרעות אכילה ועוד כהנה וכהנה.

 

עלינו להבין את הצורך של הילדים לתקשורת עם הסובבים אותם, על מנת לתפקד ולהתפתח.עלינו, כהורים, מוטל לחזק את המערכות הפנימיות שלהם במקביל. כך נטפח ילד המקבל את הצרכים הפיזיים והמנטאליים כבסיס לצמיחתו. כשם שצמח צריך זקוק למים, דישון וטיפול כדי לצמוח, כך גם הילד שלנו זקוק לטיפוח, עליו אמונים ההורים.

 

אנו, המבוגרים, חיים בעידן שונה מזה שחיינו כשהיינו ילדים. אנו מבינים כי ישנו צורך בשינוי התנהלות כלפי הילדים של היום. ברור לנו שתקשורת אמפאתית המכילה קבלת רגשות הינה חשובה, שכן היא מביאה לנו תובנות לגבי הקשר הישיר בין רגשות הילד לבין התנהגותו. כשאנו מקשיבים לילד, מנסים להבין את עולמו הרגשי, אנו מאפשרים לו להכיר ולהתמודד עם רגשותיו, לנסות להירגע ולהמשיך בדרכו.

אם נדחה את הכלת העולם הרגשי שלו, נגרום לו לחסימות. בעזרת הכלה של רגשות הילד, אנו מאפשרים לילדינו להתמודד ולהסתגל למציאות. ילד שלא יחוש אמפתיה מהוריו יגיע למצבים רגשיים של כעס, בדידות, ניתוק מרגשות וחוסר יכולת לבטא רגשות חיוביים.

עלינו כהורים לנסות להבין את המקור להתעוררות ההתנהגות הבעייתית, כדי להגדיל את הסיכויים להצלחה בגישה האמפאתית.

 

במהלך הטיפול בגישה האמפאתית, הורים מגיעים לשיחות כשהם מביאים איתם דוגמאות רבות שהם חווים בהתנהגויות של ילדם כדי לתת תמונה מלאה של הבעיה. במהלך השיחות איתם, הם מגיעים להבנה שהתנהגויות אלו הן תוצאה ישירה של חסכים אצל הילד. הם לומדים להתמודד עם הקשיים ולתת לילד את הבסיס לחיות תוך מיצוי היכולות המיוחדות שלו. הם מודרכים שכלי העבודה שלהם הם העיניים והאוזניים כדי להקשיב לילדם בתשומת לב, פה כדי לתת מענה במילה או שתיים, ולב כדי למלא את משאלותיו בדרך שיבחרו איתו יחד.

 

הכותבת: אורית יוסף, מלווה ומנחת הורים מרכז "בשביל הדרור" לליווי תהליכים אישיים, משפחתיים ועסקיים.

אורית יוסף, מנחה ומלוות הורים "מרכז בשביל הדרור"

אורית יוסף, מנחה ומלוות הורים "מרכז בשביל הדרור"

 

לפגישת יעוץ חינם

אני מסכים לקבלת מיילים