לא צריך להיות איש דתי ומאמין ואין צורך לחכות ליום הכיפורים בשביל לעשות חשבון נפש עם עצמך ובשביל לנסות להבין ולסלוח.החיים בשלל צבעיהם עטורים גם במכשולים ובקשיים רבים. אנו יוצרים לעצמנו סביבה של חברים ומשפחה סביבה שאמורה לתת לנו נחת, רוגע, שלווה, עזרה, בטחון, שמחה…

זה מתחיל בקבלת והכרת המשפחה הקרובה ועל הדרך במעברי החיים אנו מכירים ונפתחים בפני אנשים אחרים ואלו מבינהם מצטרפים לחיקנו. רק ש… לא תמיד אלו שסובבים אותנו באמת עושים לנו טוב. לפעמים הכימיה בין אנשים יוצרת מתח, קושי, יחסי תלות, יחסי שולט-נשלט..לפעמים האחר אינו יודע לפרגן, מעיק עלינו, פוגע בנו ,מוציא מאיתנו דברים שליליים ומשפיע עלינו לרעה.

וכאן משמעות החברות נכנסת לפרק. חברות טובה מתבססת על כנות ופתיחות. אנו צריכים להרגיש בנוח לדבר ולשתף לא רק את הטוב והשמח אלא צריך לתת דגש רב על הרגעים הפחות נעימים שמעכירים ומכאיבים לנו. בין אם נאמר משפט פוגע, לחוסר אכפתיות או חוסר הבנה… פתיחות וכנות ברב המקרים יפתרו את הבעייה. כעס, תסכול, חשש, עצבות… כל אלו מזינים אותנו בהרס ובשליליות. אותם סממנים זולגים להם לעוד רבדים בחיינו גורמים לנו לכעס, מירמור… למשך זמן ומשפיעים על חיי היום יום שלנו בכל מקום וזמן שנהיה. הם משאירים צל שמכביד עלינו גם ביחסים עם אחרים.מלווים אותנו גם ביום וגם בלילה ולעיתים אף גורמים לנו לנדודי שינה, לדיכאון, לעצבות, לכבדות, לחוסר מוטיבציה, לחרדה…לכן עדיף לתת להם מענה וטיפול במהרה.

התמחויות שונות

לכל דבר יש סיבה

אם אחרי שיחה פתוחה וגלויה על כל שעל ליבנו איננו מצליחים לפתור את הבעייה, כנראה שהיא אינה צריכה להיפתר באמת. אנו צריכים לזכור שאנו אחראים לדאוג קודם כל לעצמנו.עם כל הכבוד והאהבה לערך החברות- אנחנו בראש ובראשונה מחוייבים לדאוג לרווחתנו. משמעות הסליחה אינה חברות ללא תנאי אלא- לנסות לחיות עם כולם בשלום תוך כדי שאנו שומרים על בריאותנו, שמחתנו, אושרנו. עם כל הרצון העז שיש לנו אין באפשרותנו לשנות אנשים אחרים לכן, גם אם זה כואב לפעמים צריך להשלים עם זה שיש אנשים שלא נועדו להיות חלק גדול בחיינו. משמעות הסליחה היא לדעת לחיות עם עצמך בשלום. לדעת שאנו ניסינו לפתור, אמרנו את שעל ליבנו ושהתנצלנו במידה ועשינו למישהו רע. אנו צריכים לנסות תמיד ובכל מצב להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמנו. תמיד להיות חייכן, טוב ועוזר.. לתת לעולם ממה שאנו מצפים ורוצים לקבל ממנו חזרה ובמידה ואנו מקבלים את ההיפך הגמור-עלינו לקבל שזה בסדר וכנראה שזה לא נועד לקרות.

החיים דינאמיים, אנשים משתנים ומתבגרים, מחליפים מסגרות וחברויות, ולכן אל נא לנו לפחד לזרום עם שינויים. כל הנסיונות והלקחים שהפקנו מכל מערכות היחסים בחיינו לטוב ולרע תמיד יהווה חלק ממי שאנחנו. אנו ניפגע וניתקל במכשולים רבים במהלך חיינו גם אם ממש נשתדל להיות בסדר עם כולם. זה חלק מהחיים. ובמקום לתת לזה להשתלט לנו על החיים עלינו ללמוד מכך. ללמוד איך להגן על עצמנו, להשמיע את קולנו,ללמוד מה עושה לנו טוב ועם מה לא נוח לנו ולא נקבל בשום אופן. כל זה יתן לנו חוזק התמודדות וחוזק נפשי. וככל שנהיה חזקים יותר נוכל לסלוח לעצמנו ולאחרים בקלות יותר. אנשים והחיים בכללותם אינם מושלמים ואין צורך לשכוח.. אלא לקבל את המציאות כמו שהיא, ללמוד ממנה ולהתמודד איתה. אבל כן לדעת לסלוח- ולשחרר.ככה נוכל לפנות יותר מקום לאנשים שכן משפיעים על חיינו לטובה, להעריך את כל הדברים הטובים באמת,לאופטימיות, לשקט, לרוגע, לשמחה, לכיף, לצחוק.. ולחיות חיים טובים יותר. אז כמו עכשיו, ביום הכיפורים. כדאי מידי פעם לפנות זמן לקצת סדר נפשי בראש ובלב ולחשוב:

– האם אנחנו שמחים?

– האם כל האנשים בחיי גורמים לי לאושר?

– האם אני נותן ומשקיע בהם מספיק?

– האם כולם יודעים איך אני מרגיש באמת?

– איך אוכל לתקן?- איך אוכל להשתפר?

-מה אני ארצה להשיג?

אנחנו השחקנים הראשיים בסיפור חיינו. אנו נזרקים אל תוך עלילה שלעיתים הולכת ומסתבכת. נתקלים באנשים רבי פנים , ועל כתפינו בלבד ליהנות מהטוב שיש בדרך. להיות שלמים עם הדרך שבה אנו פועלים ולהגיע לסוף סיפור טוב ומאושר.

קארה נעמה

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות

שייך להתמחות